טורג'מן נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ

פסק דין

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 4 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1995 (להלן:"החוק") והגישו סיכומים בכתב.

התובע יליד 1986, נפגע בתאונת דרכים כמשמעה בחוק ביום 10.5.12.

התובע נפגע פגיעות אורטופדיות בגב ובצוואר, טופל בבית החולים רמבם וקיבל 3 ימי מנוחה.

התובע טופל בטיפולי פיזיוטרפיה.

לטענת התובע נגרמו לו 8 ימי אי כושר, דהיינו מיום 10.5.12 ועד 25.5.12 והפסדי השכר שלו הינם בשיעור של 2000 ₪. [

הגם שמדובר בתאונת דרכים במסגרת העבודה, לא מיצה התובע את זכויותיו ופנה לביטוח לאומי.

התובע טוען כי המסמכים הרפואיים וסך נזקו, צריכים לזכות אותו בפיצוי מקסימלי של כאב וסבל ואולם התובע מסתפק בפיצוי של 5,000 ₪ בלבד.

סך כל הסכום הנדרש לפצוי הינו 7,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד, אגרה והוצאות משפט.

הנתבעת בסיכומיה טוענת כי טענות התובע מנותקות מהמציאות.

הנתבעת מפנה לגליון חדר מיון בית החולים רמבם המלמד על כך כי מדובר בתאונת עבודה וכי הממצאים היו "חבלות ללא חבלה ישירה לגוף, בבדיקה מתהלך בכוחות עצמו ללא רגישות לאורך עמוד שדרה צווארי ללא סימני חבלה, טווח תנועה שמורים, ללא חוסר נוירו וסקולארי ב 4 גפיים".

זאת ועוד התובע גם לא נבדק על ידי מומחה כלשהו בחדר המיון.

גם בדיקת רופא המשפחה לא מלמדת על כל ממצא למעט הפניה לפיזיוטרפיה.

לא הוכח כי התובע קיבל טיפול רפואי.

לטענת הנתבעת איפוא יש לדחות את התביעה בהעדר רכיב "נזק גוף" שהינו אחד מהרכיבים המזכרים בפיצוי על פי החוק.

הנתבעת מצביעה על כך כי תביעות שכאלה דינן להדחות או שהפיצוי צריך להיות בהן מינימלי.

התובע לא צירף תלושי שכר או אישור מהמעסיק על הפסדי שכר. מדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה.

לעניין כאב וסבל – אין כל ממצא ויש לפסוק לתובע לאור קיומם של שני מסמכים בודדים בלבד, סכום פצוי סמלי שלא יעלה על 2,000 ₪.

לאחר שעברתי על טענות הצדדים ועל המסמכים להלן פסיקתי:

מדובר בתאונת דרכים במסגרת העבודה.